לאורך ההיסטוריה, דירות דיסקרטיות היו חלק בלתי נפרד מתרבויות וחברות רבות. יש הרואים בהם שריד מהעבר, והאמת היא שהם עדיין קיימים בצורה כלשהי בכל רחבי העולם. במאמר זה נדון בהיסטוריה ובאבולוציה של הדירות הדיסקרטיות ונבחן כיצד הזנות – והתפיסות הציבוריות לגביה – השתנו בחברות שונות.
ראשית, בואו נדון בהיסטוריה הארוכה והמסובכת של הדירות הדיסקרטיות. תיעוד של דירות דיסקרטיות קיים מסין הקיסרית העתיקה ועד לאימפריה הרומית, שם הזנות הייתה מקובלת באופן חוקי ואף מוסדרת במדינות מסוימות. באנגליה, דירות דיסקרטיות נמצאו לראשונה בימי הביניים ב"תבשילים", או בקירות סגורים שבהם יכלו להתרחש פעילויות כמו זנות והימורים. באמצע המאה ה-16 כתב הסופר הצרפתי אטיין דה לקלוז על קורט דו פול (Curte du Poulle), דירה דיסקרטית הממוקם בשכונת סן דני בפריז, שבו שילמו עובדות מין דמי שימוש עבור שירותיהן.
כשהחלה המאה ה-18, הזנות צברה פופולריות ונתפסה כחלק מהותי מהחיים. דירות דיסקרטיות במקומות מסוימים, כמו יפן, אף נתפסו כמקומות רוחניים. במהלך תקופה זו, דירות דיסקרטיות רבים הציעו מגוון רחב של שירותים, כולל הימורים ומפעלי שתייה בנוסף לשירותי מין.
במאה ה-19, לעומת זאת, התפיסה של דירות דיסקרטיות החלה להשתנות כאשר אזורים רבים ראו עלייה ברפורמטורים ומחוקקים מבוססי מוסר. בבריטניה, חוק המחלות המידבקות של 1864 איפשר לרשויות אכיפת החוק לזהות, לבודד ולנתח נשים שמאמינים כי הן סובלות ממחלות מין. בארצות הברית, רפורמות "מבוססות מוסר" החלו במקומות רבים והחוקים נגד זנות החלו להיכנס לתוקף באמת. ב-1875 העבירה סן פרנסיסקו חוק שאפשר למשטרה לפקח ולבדוק דירות דיסקרטיות, ואם מתרחשת שם פעילות שנמצאה בלתי הולמת, ניתן לסגור את המתקן. בשנת 1880, בילינגס, מונטנה העביר חוק שאסר על לעבוד בכל עיר או מחוז הממוקם בטווח של 100 מייל מבילינגס.
במאה ה -20, היחס לדירות דיסקרטיות החל להשתנות. מספר מדינות, כמו גרמניה, הולנד ואוסטריה, הפכו את הזנות לחוקית והחלו להסדיר את הדירות הדיסקרטיות. עד לאחרונה, דירות דיסקרטיות נחשבו חוקיים כל עוד הם פעלו במסגרת דרישות החוק. יוצאת הדופן לכך הייתה צרפת, שבה דירות דיסקרטיות עדיין נחשבו בלתי חוקיים ועונשם כעבירה פלילית.
השינוי הגדול ביותר, עם זאת, הגיע במאה ה-21. בעשור האחרון החלו מספר מדינות להסתכל על נושא הזנות באופן שונה. בשנת 2013, ניו זילנד העבירה חוק שהפך את כל הזנות למבוגרים לבלתי חוקית, ואחריה שבדיה בשנת 2016 שהסירה את כל העונשים הפליליים לעובדי מין לטובת גישה הממוקדת בזכויות אדם.
במקביל, מספר מדינות מנסות לפעול נגד דירות דיסקרטיות וזנות ומאמצי אכיפת החוק ברחבי העולם הובילו לסגירתם של כמה דירות דיסקרטיות במקומות מפתח. באפריל 2020 כלאה איחוד האמירויות הערביות חצי תריסר חברים בטבעת דירה דיסקרטית שפעלה באבו דאבי במשך יותר מעשור.
התפתחויות אלה מראות כי למרות שלדירות דיסקרטיות יש היסטוריה ארוכה ומורכבת, היחס אליהם משתנה. ככל שיותר מדינות ישנו את חוקיהן ויבחנו סוגיות של זנות מנקודות מבט שונות, ועוד יותר מדינות ישקלו גישות שונות לזנות, יהיה מעניין לראות כיצד הדירות הדיסקרטיות ימשיכו להתפתח.
